<h1>בה"ג הלכ' הוראות</h1>
<h2>דף יג.</h2>
(ירושלמי הוריות פ"ג ה"ה) אמר רבי יהושע בן לוי ראש וזקן, ראש קודם לזקן שאינו ראש, מאי טעמא, דכתיב (דברים כ"ט, ט') ראשיכם שבטיכם זקניכם וכתיב (יהושע כ"ד, א') ויקרא לזקני ישראל ולראשיו ולשפטיו מפני מה הקדים משה ראשים לזקנים ויהושע הקדים זקנים לראשים, אלא משה על ידי שהיו הכל תלמידיו הקדים ראשים לזקנים יהושע על ידי שהיה צריך להם בכיבוש הארץ הקדים זקנים לראשים.
תנו רבנן חכם קודם למלך, חכם שמת אין לנו כמותו בישראל מלך שמת כל ישראל ראוין למלכות, מלך קודם לכהן גדול שנאמר (מ"א א', ל"ג) ויאמר להם המלך קחו עמכם וגו', כהן גדול קודם לנביא שנאמר (שם ל"ד) ומשח אותו שם צדוק הכהן ונתן הנביא, נביא קודם למשוח מלחמה. תנו רבנן אין בין משוח מלחמה לסגן אלא שאם היו מהלכין בדרך ומצאו מת מצוה יטמא סגן ואל יטמא משוח מלחמה. סגן קודם לאמרכלא, אמרכלא קודם לגזבר, גזבר קודם לראש משמרה, ראש משמרה קודם לראש בית אב, ראש בית אב קודם לכהן הדיוט, כהן הדיוט קודם ללוי, לוי קודם לישראל, ישראל לממזר, ממזר לנתין, נתין לגר, גר לעבד משוחרר, אימתי בזמן ששניהם שוין, אבל היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ. אמר רבי אחא ברבי חנינא מאי קראה (משלי ג', ט"ו) יקרה היא מפנינים מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים.
<h2>דף יג:</h2>
תנו רבנן (תוספתא סנהדרין פ"ז ה"ח) כשהנשיא נכנס הכל עומדין מפניו ואין יושבין עד שנכנס ויושב במקומו ואומר להם שבו, כשאב בית דין נכנס עושין לו שתי שורות אחת מכאן ואחת מכאן עד שנכנס ויושב במקומו. כשחכם נכנס אחד עומד ואחד יושב עד שנכנס ויושב במקומו. בני חכמים ותלמידי חכמים בזמן שיש בידן צורכי ציבור נכנסין ומפסיעין על ראשי העם, ואף על פי שאין שבח לתלמידי חכמים לפסוע על ראשי העם יצאו לצורך נכנסין ויושבין במקומן. בני תלמידי חכמים הממונין אביהם פרנסין על הציבור, בזמן שיש בהן דעת לשמוע, יושבין לפני אביהם ואחוריהם לפני העם, אין בהם דעת לשמוע, יושבין אחורי אביהם ופניהם לפני העם, רבי אלעזר ברבי צדוק אומר עושין אותן כספינין בבית משתאות, אמר רבא בחיי אביהם ובפני אביהם.
אמר מר יצאו לצורך נכנסין לא אמרן אלא בקטנים, אבל בגדולים לא, דמיבעי להו למבדק נפשייהו. אמר רב יהודה אמר רב לעולם ילמד אדם עצמו לצאת שחרית וערבית כדי שלא יתרחק. אמר רבינא והאידנא דנחית חולשא לעלמא אפילו לגדולים נמי.
א"ר יוחנן בימי רבן שמעון בן גמליאל נשנית משנה זו רשב"ג נשיא ר' מאיר חכם ר' נתן אב"ד דכי הוו עיילין רבן שמעון בן גמליאל ורבי מאיר ורבי נתן הוה קיימא מתיבתא מקמייהו. אמר רבן שמעון בן גמליאל מאי איכא בין אנא דנשיא אנא לרבנן דלאו נשיאים נינהו, תקין להו הא מתניתא, רבי מאיר ורבי נתן לא הוו בההיא שעתא, כי אתו רבי מאיר ורבי נתן לא קמו מקמייהו, אמרי להו מאי טעמא עבדין רבנן הכי, אמרי להו הכי תקין רבן שמעון בן גמליאל, אמר ליה רבי מאיר לרבי נתן אנא חכם ואנת אב בית דין תא נתקין מילתא, כי הוינן למחר נימא ליה פתח תני בעוקצין דלית ליה וכי לא אמר נימא ליה (תהלים ק"ו, ב') מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהילתו למי נאה למלל גבורות ה' למי שיכול להשמיע כל תהילתו וניעבריה וניהוי מר נשיא ואנא אב בית דין, שמעינהו ר' יעקב בן קדושאי אמר דילמא חס ושלום אתי לידי כיסופא, אזל גרסה לעוקצין להדי כותא דעליתא דהוה יתיב רבן שמעון בן גמליאל, יהב דעתיה גמרה, למחר אמרי ליה פתח תני בעוקצין, פתח ותנא, אמר להו אי לאו הוה גמירנא הוה מכספיתון לי, אפקינהו מבי מדרשא בחלישות דעתא הוו כתבי קושיאתא בפתקי ושדו לבי מדרשא, אמר להו ר' יוסי תורה מבחוץ ואנו מבפנים, קם רבי יוסי למיפק וקמת נמי כולה מתיבתא, אמר להו רבן שמעון בן גמליאל ניעלינהו מיהו שמעתא מפומייהו לא נימרו, עילינהו, קריוה לרבי מאיר אחרים ולרבי נתן יש אומרים. אחוו ליה בחלמיה לרבי נתן זילו פייסוה לרבן שמעון בן גמליאל, אזל לגביה תליסר זימני ופייסיה, א"ל נהי דאהני לך קמרא דאבוך למיהוי אב בית דין למיהוי נשיא מי אהני לך. לרבי מאיר לא אחוו ליה מידי דסבירא ליה דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין. פגע ביה רבי מאיר ברבי יעקב בן קדושאי אמר עדיין יש לזה בעולם, נח נפשיה, והיינו דיתיב רבי וקמתני ליה לרבי שמעון ברבי אחרים אומרים אילו היתה תמורה לא היה קרב, אמר ליה לאבוה מאן אחרים, אמר ליה רבי מאיר, מאן יש אומרים אמר ליה רבי נתן, אמר ליה מימיהן אנו שותין ושמותיהן אין אנו מזכירים, אמר ליה שבקשו לעקור כבודך וכבוד בית אביך, אמר ליה (קהלת ט', ו') גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה, פתח רבי ואמר משום רבי מאיר אמרו אילו היה תמורה לא היה קרב. אמר רב נחמן בר יצחק אפילו רבי דענותאנא הוא משום רבי מאיר אמרו אמר, אמר רבי מאיר בהדיא לא אמר.
